קוראות וקוראים יקרים,

בהתרגשות גדולה אני מתכבד להציג לכם את גיליון 27 של מסגרות מדיה, שהוא הראשון מאז כניסתי לתפקיד העורך הראשי של כתב העת. תמצאו בו מגוון מאמרים, מסות וסקירות ספרים. זאת גם ההזדמנות לבשר על פורמט פרסום חדש שהשקנו, המאפשר לפרסם מאמרים גם בשפה האנגלית.

מה בגיליון?

החותם שהותירה המלחמה על החברה הישראלית מורגש גם בגיליון הנוכחי, כאשר שלושה מאמרים עוסקים בהשפעותיה על תחומי חיים שונים. מאמרן של כרמל ווייסמן ועלמה מריה סימון מנתח את התיעוד העצמי הספונטני של שורדי מתקפת השבעה באוקטובר בשעה שהסכנה ריחפה מעל ראשם – תופעה שהן מכנות “מדיאטיזציה מוגפנת”. מנקודות מבט אחרות, האמה אבו־קשק בוחנת את דפוסי השימוש ברשתות החברתיות והצנזורה העצמית של אזרחים ישראלים ערבים במהלך המלחמה, וגילעד גרינוולד מנתח את הפוליטיזציה בסיקור תחרויות האירוויזיון בשנים 2023–2025, בין השאר לנוכח הלחצים הפוליטיים שהופעלו על ישראל והמתמודדות הישראליות בתחרות הזמר. 

לצד זאת, תמצאו את מאמרם המיוחד של עדה אתגר, האמה אבו־קשק, גבריאלה יונס אהרוני ויובל גוז’נסקי, אשר מצליח למפות את הרגלי צריכת המדיה של ילדים בגילי 9–13 מבעד לעיניהם של הילדות והילדים עצמם. מאמר מעניין נוסף, של רוני אלוש גלם, רות אבידר וכלילה מגן, מציג דילמות של עמותות לילדים ונוער בסיכון בנוגע לשימוש שהן עושות ברשתות החברתיות לקידום מטרותיהן, אל מול אתגרים אתיים הקשורים למקבלי השירות שלהן.

הגיליון גם כולל דיון נוקב בין שלומי רוזנפלד לבין מוטי גיגי ודויד פרץ על אודות מקומה והיקף חשיפתה של המוזיקה המזרחית בשנות ה־50 וה־60, שהוא המשך למסה בנושא שפרסמו גיגי ופרץ בגיליון 26. כמו כן, מתפרסמות בו מסת תגובה של עמית פינצ’בסקי למאמרן של ווייסמן וסימון, ותגובתן אליו במסגרת פורמט חדש – מיני־סימפוזיון על מאמר שפורסם בכתב העת. את הגיליון חותמות חמש סקירות של ספרים חדשים מאת חוקרים ישראלים. 

חדש ב”מסגרות מדיה” – מאמרים באנגלית

באוגוסט 2025 החליטו חברי המערכת להציע לראשונה לחוקרים.ות אפשרות לפרסם גם בשפה האנגלית, במתווה מיוחד השומר על אופיו של כתב העת כבמה לפרסום בעברית למען ציבור החוקרים בישראל והקוראים בעברית. 

המתווה החדש כולל אפשרות לפרסם גם גרסה מתורגמת לאנגלית של המאמר, כלומר המאמר יתפרסם בשתי שפות, כנהוג בכתבי עת דו־לשוניים בעולם. שתי הגרסאות יופיעו בנפרד באתר האינטרנט ויתפרסמו באותו גיליון. בגיליון הנוכחי, מאמרו של גילעד גרינוולד על סיקור תחרויות האירוויזיון מופיע בעברית ובאנגלית. 

תרגום המאמר כרוך בתשלום מצד הכותבים המעוניינים בכך, כדי לכסות את הוצאות התרגום וההפקה. המתווה יאפשר לכותבים.ות להגיע לקהלים רחבים, להיות מצוטטים בעברית ובאנגלית, ולהעלות את השפעתם המחקרית (למשל ב־h-index של גוגל סקולר). המתווה מעניק גם לדוקטורנטים.ות הכותבים דוקטורט מאמרים במה אקדמית ישראלית לפרסום מאמרים באנגלית, בהתאם לדרישות המוסדות להשכלה גבוהה.

הפרסום בשפה האנגלית תומך ביוזמה נוספת של מסגרות מדיה לייצר מקדם השפעה (impact factor) לכתב העת דרך פלטפורמות הדירוג המקובלות. תהליך זה כבר יצא לדרך בהובלתו של עוזר העורך אבישי גרצ’וק. ככל שיתרבו ההפניות למאמרים שפורסמו בכתב העת – בעברית או באנגלית – יעלה הדירוג שלו והוא יהפוך לפלטפורמה מושכת יותר עבור חוקרים המחפשים במה למאמריהם. 

תודות

תודות חמות לד”ר יובל גוז’נסקי שסיים שלוש שנים פוריות כעורך מסגרות מדיה ותרם רבות לשיפור הרמה של כתב העת והפלטפורמה המקוונת שלו. יובל העביר לי חפיפת תפקיד מצוינת, לצד נהלים וטפסים מסודרים שיצר, אשר אפשרו כניסה קלה לתפקיד והמשך העבודה השוטפת על המאמרים. 

תודה גם לאגודה הישראלית לתקשורת, ובמיוחד ליושב הראש היוצא עמית קמה וליושב הראש הנכנס עמית שכטר, שתמכו ותומכים בכתב העת בכספי האגודה. תודה לאבישי גרצ’וק, עוזר העורך, הממלא תפקיד פעיל ומועיל בניהול ועריכת כתב העת. תודה לד”ר האמה אבו־קשק ולמתרגם עלאא שלבייה על הסיוע בתרגום התקצירים ושמות הכותבים לערבית. תודה לחיים ביאור, הכותב מאמרי עיתונות על מאמרים שהתפרסמו במסגרות מדיה ומגדיל את חשיפת הציבור אליהם.

תודה למעצב המוכשר נדב אטיאס, אשר משלב את הנושאים של מאמרי הגיליון בעיצוביו המקוריים לעמוד השער. תודה רבה לעורכת הלשון חבצלת שפירא, שעוזרת לכותבים לפרסם מאמרים שניסוחיהם מדויקים וברורים יותר במקצועיות רבה. תודה למעמדת והמעצבת הגרפית עינת פרלמן רוגל, אשר דואגת לנראות של המאמרים באתר ובקובצי pdf. תודה לגיא נקש ומכללת ספיר על התמיכה הטכנולוגית בממשקי האתר. 

ותודה למרכז האקדמי הרב־תחומי ירושלים, שמסייע גם הוא במימון הניהול השוטף של מסגרות מדיה ובקידומו.

פרופ’ דורון שולצינר